פסק-דין בתיק ת"א 12249-02-11

1.         תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, עפ"י טענתו, עקב תאונה בה היה מעורב, ביום 8.5.09, בעת שהותו בחופשה אצל הנתבע - בית מלון בים המלח. התובע אינו טוען לנכות צמיתה.

2.         הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פס"ד לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984, זאת לאחר שמיעת טיעוניהם בעל פה, הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק ולאחר שהוגשו תמונות צבעוניות למפגע נשוא התביעה.

3.         בתצהיר הנסיבות שהגיש, תיאר התובע את נסיבות התרחשות התאונה בזו הלשון :"ביום 8.5.09 בשעה 22:30 או בסמוך לכך, ובמהלך שהותי בבית המלון, עת עברתי בשביל המחבר בין הבריכה ללובי, אשר עשוי מ'פלטות' אבנים, רגלי נתקלה באחת האבנים, אשר בטלה ממקומה". עקב היתקלות זו מעד התובע ונפל.

4.         התובע טען כי לא ניתן היה להבחין בבליטה, תוך כדי הליכה, במיוחד כאשר מדובר בשעת לילה וכשאין תאורה בצידי השביל.

5.         התובע טען כי התאונה אירעה עקב רשלנותה של הנתבעת, בין היתר, מפני שלא הזהירה את אורחי בית המלון בגין הסיכונים שבמשטח השביל, לא התקינה שלטי אזהרה ליד חלק זה, לא הסירה את המכשול ולא דאגה לתאורה במקום האירוע.

6.         התובע ניגש לקבלת טיפול רפואי, בקופת מאוחדת בסניף ערד, ביום 10.5.09, שם אובחנה אצלו חבלה בקרסול שמאל, בעקבותיה הופנה למרכז רפואי סורוקה. במרכז זה עבר התובע סדרת בדיקות ואובחן אצלו שבר ללא תזוזה בטיביה דיסטלית.

            התובע טופל ע"י קיבוע גבס ושוחרר עם המלצות של רגל מורמת, משככי כאבים, מנוחה בבית והמשך מעקב רפואי.

7.         התובע המשיך להיות במעקב רפואי (אצל אורטופד) כמה חודשים לאחר התאונה. הגבס הורד ביום 24.6.09 ואולם לאחר מועד זה סבל התובע, תקופה לא קצרה, מהגבלה בתנועות הקרסול (ראו בעניין זה, בין היתר, בדיקה מיום 4.9.09) מכאבים לאחר הליכה (ראו מסמך רפואי מיום 2.10.09) ומרגישות ברגל (ראו מסמך מיום 8.1.10).

8.         לתובע ניתנו תעודות מחלה לתקופה של 3 חודשים והוא עבר שתי סדרות של טיפולים פיזיותרפיים.

9.         התובע פוטר ממקום עבודתו כשבוע לפני התאונה וללא קשר אליה, ואולם לטענתו, בשל המגבלות שנגרמו לו לאחר התאונה ובעקבותיה נבצר ממנו להשתלב בעבודה אחרת עד היום. התובע ביקש כי ביהמ"ש יקח נתון זה בחשבון על אף כי אין טענה לנכות צמיתה; בהקשר זה טוענת הנתבעת כי אי השתלבות התובע במעגל העבודה אינה קשורה לתאונה.

10.        התובע ביקש פיצוי ע"ס של 40,000 ש"ח, הכולל הפסד הכנסה בעבר, כאב וסבל והוצאות שונות.

11.        לעניין האחריות טענה הנתבעת כי התובע לא דיווח לגורמים במלון על עצם קרות התאונה, ופנה, לראשונה, לקבלת טיפול רפואי רק ביום 10.5.09 כאשר במכתב השחרור של מרכז רפואי סורוקה, נכתב כי הוא החליק במלון.

            מכל מקום, טענה הנתבעת, כי אין מדובר במפגע וכי גם אם ביהמ"ש ימצא לחייב את הנתבעת, הרי שהתובע נושא באשם תורם משמעותי. בניגוד לטענתו של התובע, נטען ע"י הנתבעת, כי אזור התאונה היה מואר אף בשעות הערב.

12.        לעניין הנזק, טענה הנתבעת כי התובע פוטר לפני התאונה וכי אין הוכחה כי הוא אמור היה להתחיל בעבודה חדשה בסמוך לאחר התאונה. בהעדר הוכחה קונקרטית לאובדן עבודה חדשה, עקב התאונה וסמוך להתרחשותה, אין מקום לפסוק לתובע פיצוי כלשהו בגין הפסד שכר.

13.        הנתבעת העריכה את נזקיו של התובע, בגין כאב וסבל, עזרה והוצאות בסכום כולל של 10,000 ש"ח, כאשר מתוך סכום זה ביקשה לנכות אשם תורם/סיכון בגין שאלת האחריות והנסיבות וניכוי סך של 5,000 ש"ח, שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי כדמי תאונה (צורף אישור מל"ל).

14.        לאחר ששמעתי את טענותיהם של הצדדים ועיינתי היטב בתמונות המפגע ובמסמכים הרפואיים שהוגשו, לאחר שנתתי את דעתי לטענותיהם הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק, ולאחר ניכוי דמי תאונה שקיבל התובע, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 15,000 ש"ח. בנוסף, תשיב הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה ותשלם שכ"ט עו"ד בסך של 2,600 ש"ח.

 סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסה"ד לנתבעת, שאם לא כן ישאו הפרשי   הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן בזאת פטור מלא מתשלום יתרת האגרה בתיק זה.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.